חֳלִי noun masculine^{Deuteronomy 28:59} sickness, חֳלִי Deuteronomy 28:61 8t.; חֹ֑לִי Deuteronomy 7:15 2t.; suffix חָלְיוֺ Isaiah 38:9 7t. + Ecclesiastes 5:16 (where strike out suffix, compare Vrss Now); plural חֳלָיִם Deuteronomy 28:59, חֳלָיִים2Chronicles 21:15, חֳלָיֵנוּ Isaiah 53:4; — sickness, disease Deuteronomy 7:15; Deuteronomy 28:59,61; 1 Kings 17:17; 2 Kings 1:2; 2 Kings 8:8,9; 2 Kings 13:14; Isaiah 38:9; 2Chronicles 16:12 (twice in verse); 2Chronicles 21:15 (twice in verse); 2Chronicles 21:19; Psalm 41:4; Ecclesiastes 6:2; of the suffering servant of ׳י Isaiah 53:3,4 (in both "" מַכְאֹב); of rich man Ecclesiastes 5:16 (read וָחֳלִי see above); incurable disease לְאֵין מַרְמֵּא ׳ח2Chronicles 21:18; recover from sickness חיה מֵחלי Isaiah 38:9; metaphor of distress of land Hosea 5:13 ("" מָזוֺר), Isaiah 1:5; Jeremiah 10:19; = wound, of violence in Jerusalem Jeremiah 6:7 ("" מַכָּה).

בְּחָלְיוֹ֙ בְחָלְיֽוֹ׃ בָּחֳלָיִ֥ים בחליו בחליו׃ בחליים הַחֹ֔לִי החלי וְחָלְי֥וֹ וָחֳלִ֥י וָחֳלָיִ֥ם וחלי וחליו וחלים חֳלִ֖י חֳלִ֥י חֳלִי֙ חֳלָיֵ֙נוּ֙ חָלְי֑וֹ חָלְי֔וֹ חָלְי֗וֹ חָלְיוֹ֙ חֹ֑לִי חלי חליו חלינו לָחֳלִ֔י לָחֳלִ֖י לחלי מֵחֳלִ֥י מֵחָלְיֽוֹ׃ מחלי מחליו׃ bā·ḥo·lā·yîm bāḥolāyîm bə·ḥā·lə·yōw ḇə·ḥā·lə·yōw bechalYo bəḥāləyōw ḇəḥāləyōw bocholaYim chalYo cholaYenu Choli ha·ḥō·lî ḥā·lə·yōw haCholi haḥōlî ḥāləyōw ḥo·lā·yê·nū ḥo·lî ḥō·lî ḥolāyênū ḥolî ḥōlî lā·ḥo·lî lāḥolî lochoLi mê·ḥā·lə·yōw mê·ḥo·lî mechalYo mechoLi mêḥāləyōw mêḥolî vechalYo vocholaYim vochoLi wā·ḥo·lā·yim wā·ḥo·lî wāḥolāyim wāḥolî wə·ḥā·lə·yōw wəḥāləyōwInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts