מְא֫וּמָה₃₂ pronoun indefinite anything (according to Thes from מָה וּמָה, like quidquid, against which is the Mil`el tone; according to Ol^{254, 255, 386} Kö^{ii. 146 an old accusative} from מאוּם in sense of speck, particle, compare French point: in Assyrian manman (properly who ? who ?), assimilated mamman, or manma (man, who ? + Generalizing ma), mamma, is any one, minma (min, what ? + ma), mimma, is anything, Dl^{§ 60, HWB 418 f}; W^{SG 125 f.}); — anything, usually in negative sentences, as Genesis 22:12 ואלתֿעשׂ לו מאומה (euphem. for something bad), Genesis 30:31 מאומה לֹאתִֿתֶּןלִֿי, Genesis 39:6,9; Genesis 40:15 (euphemism), 1 Samuel 12:4,5; 1 Samuel 20:26,39; 1 Samuel 25:7,15,21; 1 Samuel 29:3 etc., Judges 14:6 ומאומה אין בידו, Ecclesiastes 5:14 לא ישׂא בעמלו ׳ומ 1 Kings 18:43 ׳אין מ literally nought of anything ! Jeremiah 39:12 ואל תעשׂ לו מאומה רָּע; strengthened by כֹּל Genesis 39:23; 2 Samuel 3:35; after אִם = surely not, 2 Samuel 3:35; in interrogative sentence Numbers 22:38; in affirm. sentence Deuteronomy 24:10 כִּיתַֿשֶּׁה ׳בְרֵעֲךָ מַשֵּׁאת מ a pledge of (= consisting in) anything, 2 Samuel 13:2 (euphemism), 2 Kings 5:20. Used adverbially, 1 Samuel 21:3 את הדבר ׳אישׁ אל ידע מ let no one know of the matter in anything at all.

מָאוֺר, [מְאוּרָה] see אור.

[מאזן], מאֹזְנַיִם see II. אזן.

וּמְא֖וּמָה וּמְא֙וּמָה֙ ומאומה לִמְאֽוּמָה׃ למאומה׃ מְא֑וּמָּה מְא֑וּמָה מְא֔וּמָה מְא֖וּמָה מְא֗וּמָה מְא֙וּמָה֙ מְא֛וּמָה מְא֣וּמָה מְאֽוּמָה׃ מאומה מאומה׃ lim’ūmāh lim·’ū·māh limUmah mə’ūmāh mə’ūmmāh mə·’ū·māh mə·’ūm·māh meUmah meUmmah ū·mə·’ū·māh ūmə’ūmāh umeUmahInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts