מִיכָֽיְהוּ proper name, masculine (so on an Israel scarab, Ganneau^{JAS 1883, 156, No. 42}) —

1 an Ephraimite, Judges 17:1,4 (in Judges 17:5ff., Judges 18:2ff called מִיכָה).

2 a prophet, the son of Imlah (ᵐ5 Μειχαίας), 1 Kings 22:8-26 (9 t.), "" 2 Chronicles 18:7-25 (7 t.) + 2 Chronicles 18:8 Qr (Kt מיכהו).

3 a contemporary of Jeremiah, Jeremiah 36:11 (מִכָֽיְהוּ), Jeremiah 36:13.

לְמִיכָ֗יְהוּ למיכיהו מִיכָ֑יְהוּ מִיכָ֔יְהוּ מִיכָ֖יְהוּ מִיכָ֗יְהוּ מִיכָ֙יְהוּ֙ מִיכָ֣יְהוּ מִיכָ֥יְהוּ מִכָ֔יְהוּ מִכָ֨יְהוּ מיכיהו מכיהו lə·mî·ḵā·yə·hū lemiChayehu ləmîḵāyəhū mi·ḵā·yə·hū mî·ḵā·yə·hū miChayehu miḵāyəhū mîḵāyəhūInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts