מָכוֺן noun masculine^{Daniel 8:11} fixed or established place, foundation (chiefly in poetry); — absolute ׳מ Exodus 15:17 2t.; construct מְכוֺן 1 Kings 8:39 10t.; suffix מְכוֺנִי Isaiah 18:4, מְכוֺנוֺ Ezra 2:68; plural suffix מְכוֺנֶיהָ Psalm 104:5; —

1 fixed place of ׳יs abode on earth Exodus 15:17 (song), 1 Kings 8:13 2Chronicles 6:2 (poetic fragment: see ᵐ5 and Dr^{Intr. 182}); = place, or site of God's house Ezra 2:68; כָּלמְֿכוֺן הַרצִֿיּוֺן Isaiah 4:5, apparently = all the extent of Mt. Zion; redund. (si vera lectio) וְהֻשְׁלַךְ מְכוֺן מִקְדָּשׁוֺ Daniel 8:11 and the place of his sanctuary shall be thrown down (on difficulties of see, see Bev); of heavens מְכוֺן שִׁבְתְּךָ 1 Kings 8:39,43,49 2Chronicles 6:30,33,39, compare Psalm 33:14; מְכוֺנִי alone Isaiah 18:4; figurative צֶדֶק וּמִשְׁמָּט מְכוֺן כִּסְאֶ֑ךָ Psalm 89:15, so Psalm 97:2.

2 foundation, only plural, in poetry יָסַד אֶרֶץ עַלמְֿכוֺנֶיהָ Psalm 104:5.

בִמְכוֹנִ֑י במכוני וּמָכ֥וֹן ומכון מְכ֣וֹן מְכ֤וֹן מְכ֥וֹן מְכ֨וֹן מְכוֹנֶ֑יהָ מְכוֹנֽוֹ׃ מִֽמְּכוֹן־ מִמְּכ֣וֹן מָכ֥וֹן מָכ֧וֹן מכון מכונו׃ מכוניה ממכון ממכון־ ḇim·ḵō·w·nî ḇimḵōwnî mā·ḵō·wn maChon māḵōwn mə·ḵō·w·ne·hā mə·ḵō·w·nōw mə·ḵō·wn meChon mechoNeiha mechoNo məḵōwn məḵōwnehā məḵōwnōw mim·mə·ḵō·wn mim·mə·ḵō·wn- mimeChon mimməḵōwn mimməḵōwn- ū·mā·ḵō·wn umaChon ūmāḵōwn vimchoNiInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts