אֲרַמִּי adjective, of a people Aramean, with article ׳הָא Genesis 25:20 (twice in verse); Genesis 28:5; Genesis 31:20,24; 2 Kings 5:20; of Israel אֹבֵד ׳א Deuteronomy 26:5; plural אֲרַמִּים 2 Kings 8:28,29 ("" אֲרָם) 2 Kings 9:15 ("" id.); הָרַמִּים (= ׳הָא) 2 Chronicles 22:5 ("" id.); פִילַגְשׁוֺ הָאֲרַמִּיָּה 1 Chronicles 7:14 his AramÊan concubine. — (ארומים Kt 2 Kings 16:6 read rather Qr אֲדוֺמִים.)

הָרַמִּים2Chronicles 22:5, error for הָאֲרַמִּים, see אֲרָם.

רַמְיָה, I, II. רְמִיָּה see II. רמה.

אֲרַמִּ֔ים אֲרַמִּ֖ים אֲרַמִּי֙ אֲרַמִּים֙ ארמי ארמים הָֽאֲרַמִּ֔י הָֽאֲרַמִּי֙ הָֽאֲרַמִּיָּ֔ה הָאֲרַמִּ֑י הָאֲרַמִּ֖י הארמי הארמיה ’ă·ram·mî ’ă·ram·mîm ’ărammî ’ărammîm aramMi aramMim hā’ărammî hā’ărammîyāh hā·’ă·ram·mî hā·’ă·ram·mî·yāh haaramMi haarammiYahInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts