[תּוֺאָם (Kö^{ii. 1. 69} תְּאֹם)]

noun masculine twin (Late Hebrew id.; compare Phoenician proper name, masculine תאם, Greek Θωμᾶς = δίδυμος John 20:24); — plural absolute of two boys תּוֺמִם Genesis 25:24 (Ges^{§ 23f}.) תְּאוֺמִים Genesis 38:27 (both J); of animals, construct תְּאוֺמֵי צְבִיָּה Cant 4:5, ׳תָּאֳמֵי צ Cant 7:4.

תְּאוֹמֵ֣י תְאוֹמִ֖ים תָּאֳמֵ֥י תאומי תאומים תאמי תוֹמִ֖ם תומם tā’omê tā·’o·mê tə’ōwmê ṯə’ōwmîm tə·’ō·w·mê ṯə·’ō·w·mîm teoMei teoMim ṯō·w·mim toMim tooMei ṯōwmimInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts